חמשת הנשים שהפכו לאייקון אופנה

במהלך המאה ה-20 נתנו נשים את חותמן בעולם האופנה, אך רק מעטות מהן נחשבות כיום לאייקון אופנה של ממש. הנה חמשת הנשים המופלאות שהשפיעו על עולם האופנה.

במקום החמישי - טוויגי (דוגמנית)

ההגדרה "פני הדור" יכולה להתאים לדוגמניות ספורות, בהן קייט מוס ואגנס דין, שביופי, בלבוש ובדימוי שלהן ייצגו תקופה, ממש כמו שעשתה טוויגי בסיקסטיז. 

לסלי הורנבי, המוכרת לעולם כטוויגי, נולדה בשנת 1949 בפרבר לונדוני בשם ניסדן. כשהיא בת 17 בלבד ומכונה "טוויג" בפי חבריה, הגיעה הנערה עם המראה הגרום למספרה נחשבת בלונדון כדי לעבור מייקאובר עליו ניצח חברה והאמרגן שלה, נייג'ל דיוויס.

היא יצאה משם עם לוק ששינה את חייה לנצח. "הייתי שם קרוב לשבע שעות", סיפרה בריאיון למקומון אנגלי, "הם גזרו וצבעו לי את השיער, זה היה מאוד מרגש. מבלי שידעתי, אותו ספר התקשר לצלם בשם בארי לאטגן וביקש ממנו לצלם אותי".

ההמשך כבר הפך להיסטוריה. תמונה מתוך סדרת הצילומים הראשונה של תלמידת התיכון הצעירה התפרסמה בשנת 1966 

ב"דיילי אקספרס" הלונדוני תחת הכותרת "הפנים של 66". טוויגי הביאה משהו חדש שלא נראה עד עכשיו: הרזון.  בעקבותיה מיליוני נערות רצו להשיג את המודל המושלם של "הרזה", יש אף המאשימים אותה בגרימת נזק לתדמית האשה.

הרזה הנצחית של הסיקסטיז - טוויגי.

במקום הרביעי - ליידי גאגא (זמרת)

הביצה שבקעה לחיינו לפני כמעט חמש שנים לא הפסיקה לתת לנו מהרגע הראשון השראות וסקנדלים אופנתיים, משמלת הקרמיט ועד לשמלת הבשר השנויה במחלוקת. גאגא לקחה את ייצוגה בדרך לא שגרתית וחדשה, היא לא פחדה (ועדיין) לצאת עם אאוטפיטים לא הגיוניים שמרימים ברוב הפעמים גבה בקרב אנשים שאינם יודעים להעריך אופנה והערכתה של אומנות העיצוב. הזמרת שמטיפה לאהבה וגאווה לקחה השראה מדייויד בואי האגדי, המלכה מדונה ושר (הזמרת) ובכך, יצרה ויזואליות יוצאת דופן שמועררת השראה בקרב מיליוני אנשים בעולם. 

האשה והשגעונות - גאגא.

במקום השלישי - מרלין דיטריך (שחקנית)

השחקנית שפרצה את גבולות המגדר עוד בזמן שהעולם לא ידע כמעט על קיומו והביאה את הכוחניות הגברית למרכז תמונותיה המרהיבות, שחקה בסרטים רבים, בין מפורסמיה זכורים: "מרוקו"(1930), "השטן הוא אשה"(1936). השחקנית המהוללת שהיגרה לארה"ב בכדי לברוח מידי הנאצים (שרצו לגייסה לסרטי תעמולה רבים), זכורה בעיקר בשל משחקי האופי הדרמטיים שלה ותדמיתה הקרה והגברית. בזמן שאשה הייתה מוגדרת כקצה אחד וגבר היה מוגדר כקצה שני, דיטריך ערבבה בין השניים ויצרה תמונות רבות בלי זהות מגדרית ממשית (גבר/אשה). דבר זה עורר סקרנות רבה וגרם לפרסום תדמיתה הקשוחה. בהמשך הקריירה אף הקליטה מספר שירים עם זמרת השאנסונים הצרפתייה, אידית פייאף. דיטריך הייתה ביסקסואלית ועל מאבותיה נמנו בין היתר השחקנית גרטה גארבו והסופרת הלסבית מרסדס דה אקוסטה.

גבר גבר, דיטריך.

במקום השני - מדונה (זמרת ויוצרת)

מלכת הפופ הבלתי מעורערת שפרצה בתחילת שנות ה-80 היא בין אייקוני האופנה הכי גדולים ומשפיעים שיש. עם רזומה של 30 שנות קריירה, מדונה הביאה לעולם שלל מראות ויזואליים ואופנתיים שנתמעו בחיי התרבות היומיומיים. 

השנה היא 1983, מדונה פורצת ככוכבת פופ-פאנק בועטת וחסרת מעצורים. המראה היה אז מראה השכבות, גופיות על חולצות מרושתות, חצאית על מכנסיים, ידיים עמוסות בצמידים, עגילים מאסיביים, שיער מקורזל ומנופח וכמובן שרשרת צלב. הלוק הזה היה חדש ומושך בזמנו, בעקבות הקלות הרבה בלהלביש את כל הבלגאן הזה על הגוף והנגישות של פרטי לבוש אלו  בחנויות, הרבה בנות יכלו לאמץ את הסטייל "המרושל" הזה ולהרגיש שגם הן סוג של מדונה קטנה. בכך מדונה קטפה את הסטייל אייקון של האייטיז (ולא הזכרנו את שמלת הכלה המפורסמת).

מדונה בקליפ "Lucky star", בקליפ נראת מדונה בשיא הסטייל של האייטיז.

עברו כמעט עשר שנים מאז הפריצה ומדונה לא עוצרת לרגע, בשנת 1990 היא משחררת את להיט הדאנס הגדול בקריירה שלה "Vogue" שמדבר בעצמו על אופנה. הקליפ משלב בתוכו השראות אופנה משנות ה-30 (גם מרלין דיטריך שמופיעה במקום השלישי מוזכרת בשיר) ומוקדש כולו על טהרת האופנה הקלאסית והזוהרת מאותן שנים. בקליפ מדונה גם חושפת לראשונה את חזיית הקונוסים המפורסמת ומראה אותה לכל העולם בסיבוב ההופעות המוצלח "Blond Ambition".

*סקירה רחבה של השפעותיה של מדונה על עולם האופנה תעשה בקרוב...

מדונה בקליפ "Vogue"

ובמקום הראשון... - אודרי הפבורן (שחקנית)!

אודרי אודרי אודרי... אם רק היית יודעת מה את עושה לי, מה השמלה השחורה והסיגריה גורמות לי להרגיש בגוף... הכל בהומור כמובן, כן?

אודרי שחקה במהלך שנות ה-50 וה-60 בכמה סרטים בלתי נשכחים כמו: "חופשה ברומא", "סברינה" וכמובן איך לא... "ארוחת בוקר בטיפאני"(1961). בסרט זה, מגלמת אודרי את הולי גולייטלי, אשה צעירה שחיה את חיי הנהנתנות בניו יורק ומאוהבת קשות בטיפאני'ס (חנות תכשיטים מפורסמת)... בהמשך הסרט היא גם מתאהבת בסופר חמוד, היא לא שטחית.

בסרט, ישנן סצנות רבות המתרכזות בבגדיה של אודרי והשקעתה בהם. הסרט שם את אודרי כאייקון אופנה שהוביל לאורך כל שנות ה-60 ועד לימינו אנו. דמותה של אודרי כהולי הדקיקה עם תסרוקת הבננה הגבוהה, לבושה בשמלתה השחורה, המחזיקה את מחזיק הסיגריה הפך לתמונה אייקונית של אמריקה בשנות ה-60 והפכה לתמונה קלאסית של ממש.

אודרי נפטרה ב-1993 עקב מחלת הסרטן.

בחרתי באודרי הפבורן כמקום הראשון ברשימה מכיוון שהיא האייקון היחיד ששרד כ"כ הרבה עשורים, אך עדיין אקטואלי ורלוונטי. 

אודרי ומחזיק הסיגריה, "ארוחת בוקר בטיפאני".

"ארוחת בוקר בטיפאני"

אודרי הפבורן 3>

סצנת הפתיחה המהממת של "ארוחת בוקר בטיפאני".

השרוואל - גרסת 2012

אחד מהפתרונות הנוחים, המתאימים והעדכניים לקיץ הוא השרוואל שחזר אלינו מתחילת העשור אבל בגרסה שונה בהרבה מובנים...

השרוואל, אחד מהבגדים האהובים על הישראלי הזרוק, חוזר ובגדול. לפני 10 שנים, בתחילת שנות ה-2000, היה זה סוג של פריט חובה אצל כל אדם שמחשיב עצמו אופנתי. הבד היה מקושקש בהרבה פעמים, בעיקר בהדפסי בוב מארלי ושאר חברים והדבר החשוב ביותר! הוא היה מתחת לפופיק, הרבה מתחת לפופיק...

כן, אז רבותיי להזכירכם, כמה שיותר נמוך היה יותר ככה יותר מבורך. טרנד זה שחייב לחשוף את הבטן החל מאמצע שנות ה-90 עד אמצע שנות ה-2000 הובילו זמרות כמו כריסטינה אגילרה, ביונסה, גוון סטפאני והעיקרית שבהן... בריטני. השרוואל הזרוק מאוד התאים לאותה תקופה, שהתאפיינה בלבוש קליל, לא מחייב, רחוק מאלגנטי ובעיקר חצוף (כן, הזכרו בכל אותם חריצים שהסתובבו ברחוב שוב, כמה שיותר נמוך, כך יותר מבורך).

                                                    כמה שיותר נמוך... בריטני בתחילת הקריירה.

בחזרה לימינו אנו, השרוואל השתנה בכמה מובנים הכוללים גזרה, בד, צבעים וכו'. השרוואל של 2012 מתאפיין איך לא, בגזרה גבוהה מהרגיל, ובד"כ בלי הדפסים. ישנם שרוואלים שיכולים אף להיראות מחוייטים ואפילו לבישים לאירוע! השרוואל מספק את מראה ה"לוז" שאנו כ"כ אוהבים, יש לו זרימה יפה על הגוף וכמובן מוסיף למראה עוד כמה ס"מ. מראה זה מזכיר רבות את המכנסיים וגם את השרוואלים של שנות ה-80 (כן גם אז השרוואל היה אך לא פופלרי כמו לפני 10 שנים והיום). את השרוואל אפשר ללבוש עם גופיה ואם אתם רוצים להשיג מראה יותר מחוייט אז חולצה מכופתרת. בנוגע לנעליים, קשה מאוד להגביל עם השרוואל. מכפכפים ועד נעלי אוקספורד, כמעט הכל הולך, שוב תלוי איזה מראה אתם רוצים להשיג.

השרוואל שלי ואני (לאחר הצרה, עלה לי 50 שקל!)

קסטרו

עם הטרנד האתני, ניתן למצוא שרוואלים רבים עם הדפסים צבעוניים ומשוגעים, בעיקר עם הדפסים מעולם החיות (זברה, נמר), מומלץ ביותר!

קסטרו

קסטרו

מסקנה: לכו תקנו בדחיפות שרוואל!

באהבה,

תומר:)

מ-ש-ק-פ-י-י ש-מ-ש

הגנה לעיניים היא מאסט בכל קיץ אך שווה לנצל את אותה הגנה להוספת אקססורי מלא כריזמה ואופי: משקפיי השמש.

משנות ה-40 וה-50 משקפיי השמש נמצאים אצל כמעט כל בן אדם, הם מהווים חלק מרכזי בהופעה היומיומית ונותנים לוק נונשלטי וכריזמטי. כמובן שישנם המון סוגי משקפיי שמש ובד"כ כל סגנון מאופיין בעשור אחר.

הכלל הבסיסי בנוגע למשקפי שמש, ולמעשה בנוגע למשקפיים בכלל, הוא להתאים את הציור לספה, או במילים אחרות, להקפיד שמשקפי השמש יחמיאו לצורת הפנים שלכם. 

העיקרון הוא פשוט: לבעלי פנים מרובעים מומלצים משקפיים עגולים יותר שירככו מעט את זוויות פרצופם.לבעלי פנים עגולים לעומת זאת, מומלץ לאמץ משקפיים מרובעים יותר שביכולתם להדגיש את זווית הפנים. 

נתחיל במשקפיי "האחים בלוז", משקפי השמש האיקוניים שהיו פעם הבחירה של חובבי הקלאסיקה, הם כיום הבחירה של כל אדם שני ברחוב. משקפי וייפרר (Wayfarer) של ריי-באן עוצבו ב-1952 והתייחדו משאר המשקפיים של התקופה בזכות מסגרת שנעשתה לרוב מפלסטיק קשיח. חשוב לציין שמשקפיים אלו זכו לתחייה מחודשת ומאוד מוצלחת באייטיז עם הסרט  המוסיקלי "האחים בלוז" מ-1980 שהביא לעולם זוג בטלנים צדיקים שאין כמותם, ממולץ מאוד לראות:)
כמובן שעם טרנד האייטיז שנמצא עמנו כבר כמעט 4 שנים, המשקפיים האלו זכו שוב להצלחה מחודשת (גם בדוכני משקפיים של שוק הכרמל ואלנבי).

*המלצה שלי: המשקפיים האלו מאוד נחמדים וכיפיים אבל הם מיצו את עצמם לגמרי ולכן כדאי לעבור למשהו שונה ומנוגד, פרטים בהמשך הפוסט.

האחים המפורסמים עם המשקפיים המפורסמים, האחים בלוז.

האפשרות הבאה והמנוגדת לגמרי מהמשקפיי "האחים בלוז", היא משקפיי השמש החתוליים שנכנסים עכשיו לאופנה. משקפיים אלה היו מאסט אצל כל אישה שמכבדת את עצמה בשנות ה-50, גם ראיה וגם שמש. בהשפעת הסדרה התקופתית "מד מן", חזרו אלינו שפע של משקפיי שמש משנות ה-50. הלוק החתולי הזה אומנם מזכיר מזכירה סקסית במשרד אך הוא יכול לשמש גם ליומיום ואפילו גם למסגרת של משקפיי ראיה.

עוד השפעה מהפיפטיז היא משקפיי הקלאב מאסטר שעוצבו לראשונה ב-1947 ונמצאים בכל פרק של "מד מן". הם מאופיינים במסגרת פלסטיק בחלקו העליון של המשקפיים (בד"כ שחורה עם הזרקות צבע). לדעתי משקפיי שמש אלה גם קצת מיצאו את עצמם אבל! אם אתם מוצאים זוג משקפיים כזה בעיצוב מאוד נדיר ומיוחד, רצוי לקנות!

עכשיו, הגענו למשקפיים החמים ביותק כיום שעשו את קאמבק מטורף מאז שנות ה-60, המשקפיים המעוגלים.

המשקפיים המעוגלים נתנו את הטון המרכזי בלוק ההיפים בסיקסטיז ומסמלים דור שלם של ילדי פרחים וגם את ג'ון לנון לא לשכוח. משקפיי השמש האלו לא נראו ברחובות בשנים האחרונות כאשר המשקפיים עם המסגרות המרובעות שלטו (האחים בלוז). בימים אלה, הם זוכים לתחייה נפלאה שמחזירה אותנו אחורה לימי הזהור של הביטלס ושמלות ה-A.

המשקפיים המעוגלים מגיעים בכמה סגנונות השוני העיקרי ביניהם הוא גודל המשקף, המסגרת, וכמובן הצבע. משקפיים קטנים יכולים להיות מאוד מגניבים אך לא בהגזמה, שלא יראה יותר מידי מצחיק. לגבי משקפיים גדולים האפשרות יותר מקלה, הם מתאימים ליותר אנשים. כמובן שיש להתאים את גודל המשקפיים לגודל ראשכם! לגבי הצבע אני ממליץ ללכת על משהו בגוון החום כהה בהיר, הזרקות במסגרת יעשו עבודה מצוינת.

                      אני ומשקפיי השמש המעוגלים שלי.

 

                     ובגרסה היותר היפית וסיסקיזית, משקפיי שמש מעוגלים.

לסיכום, הייתי ממליץ ללכת על ההצעה היותר מעוגלת והיא המשקפיים המעוגלים, יש בהם משהו מאוד קליל וכיפי וכמובן והכי חשוב בעיניי, נוסטלגי. אז לפני שאתם הולכים לקנות את המשקפיים הבאים, אל תשכחו את הטיפים שכתבתי פה, הם באמת חשובים.

תודה רבה על הקריאה וסופ"ש נעים...

תומר:)

סטיילינג לקיץ וינטג'י במיוחד:)

עם עליית הטמפ' והלחות הדביקה שסובבת אותנו 24 שעות ביממה, נדרשים פתרונות אופנתיים ועדכניים (הישן זה החדש החדש;) ) שייקלו על הבילויים וההליכות האורבניות ברחבי העיר, בכל זאת, אף אחד לא רוצה להגיע ליציאה נטוף זיעה.

המטפחת הפיפטיזית

הטרנד החם שאותו כמעט כל אישה צעירה אמצה לעצמה הוא טרנד מטפחת השיער. המטפחת יכולה להקל מאוד בשעות הקיץ החמות כאשר השיער רק מונע ממך להתקרר ומספקת מראה זורם וקליל של אשת בית טובה מהפיפטיז. כמובן שחשוב להתאים את צבע המטפחת ואת הדוגמא שעליה לשיער הצבע שלך והבגדים שאיתם בחרת לצאת לבית הקפה מתחת לבית. לבנות בעלות שיער בהיר (בלונדיני, שתני וכו') יתאימו גווני הכחול למיניהם, גם תכלת. מטפחת אדומה יכולה להקפיץ הופעה שלמה ולגרום להרבה מבטים מלאי התפלאות ברחוב... כמובן שלטובה:)

אני ממליץ לקנות כמה מטפחות בכמה צבעים, הן לא עולות הרבה ונמצאות בכמעט כל חנות וינטג' או אפילו בחנויות הרועשות של אלנבי. לאחר שקניתן את צבעי הבייסיק, הוספנה לארון לפחות עוד שתי מטפחות "בעלות אופי" אני קורא להן, מטפחות עם טקסטורה מגניבה ודוגמא/הדפס נדיר...

הינה ארבע דומאות למטפחות "בעלות אופי", בדיוק כמו שאני אוהב:)

וכמובן התמונה המפורסמת ביותר שבה נמצאת מטפחת:

טופים

הקיץ הזה הגיע הזמן לשים דגש על סוג הבד של החולצה או הגופיה. אנשים, תעשו לעצמכם טובה ותלכו עם חלוצות מבדים מאווררים, כיפיים וקלים! זה מקל על החום ונותן לוק קליל מאוד ואפילו אלגנטי במידה מסויימת (תלוי איזו חולצה כמובן). הקיץ הזה הייתי ממליץ ללכת על חולצות משי וסאטן מכופתרות. סוג הבד הזה הוא בין הנעימים והקלים שאפשר למצוא. הבד הזה נותן זרימה מאוד יפה על הגוף ונותן מרקם ודגש שונה לסט שאתם לובשים באותו רגע.

גם חולצות מכופתרות מבדים אווריריים וקלילים מתקבלות בברכה.

חולצה נוספת שנכנסת לקיצינו הלוהט היא חולצת הסאטן המכופתרת חסרת השרוולים... כן כן, היא נשמעת מאיימת אך איתה באות אלפי מחמאות אם יודעים להתאים אותה בצורה הנכונה.

גופיית צווארון חסרת שרוולים, קלילה קלילה, נעימה נעימה (American Apparel).

                      גופיית צווארון חסרת שרוולים מדנים, לא זה לא ג'ינס (American Apparel).

שורטים בגזרה גבוהה

הגיע הזמן להתקדם עוד שלב בעניין הפיפטיז ולאמץ את מכנסיי "אלכס חולה אהבה". מכנסיים אלה מאופיינים בגזרה גבוהה מאוד, ובקוצרם. כדי להשתדל שלא למות מחום בקיץ, אני ממליץ להתקדם למכנסיים מבד ולא מג'ינס. ג'ינס הוא בד אטום שלרוב לא נותן אוורור ונוחות מספקת (במיוחד אם הוא גבוה), עוד חסרון שיש לג'ינס בקיץ הוא שהג'ינס בא בד"כ בצבעים מאוד אחידים ולא משתנים. מכנסיים מבד לעומת זאת, נעימים יותר ואפשר למצוא אותם בשפע צבעים וגזרות שונות ומחמיאות שיתאימו לכל אחד ואחת. אורך המכנסיים המאוד קצרים מחמיא לרגליים ומאריך אותן מאוד (ואל תשכחו שאם אתם מסתובבים הרבה ביום, אתם גם תופסים שיזוף נהדר, מניסיון).

הלוק הזה מזכיר כמובן את אלכס מהסרט "אלכס חולה אהבה" שמספר על ילד שגדל בשנות ה-50 בארץ ישראל הצעירה ומעשיו ופנטזיונותיו אחר קרובת משפחתו, אני חושב שאם היו עושים היום סרט עם סיפור אהבה שכזה, היו עוצרים ברגע הראשון את ההפקה, לא כך?

                                          אלצ'קו אי שם בפיפטיז...

                                  

           שורט אפור מבד שמברה בגזרה גבוהה.

                    שורט לבן בגזרה גבוהה.

שורט שחור בגזרה גבוהה (American Apparel).

סנדלים

הנעליים המומלצות ביותר לקיץ הן ללא ספק הסנדלים, נוחים, קלים, לא מעיקים וספונטניים גם כשרוצים לקפוץ לים. הסנדלים המועדפים הם כמובן הסנדלים התנ"כיים. הם עובדים בשלמות אלוהית עם השורטים שלמעלה ושוב והכי חשוב מקלים על החום הבלתי נסבל. 

אמנם עם מכנסיים ארוכים אבל אתם יכולים לראות שהם עושים את העבודה.

סנדלים מעור, נוחים מאוד אני חייב לציין (ZARA).

כאן מגיע לסיומו הפוסט, אבל זה לא אומר שנגמרו כל הטיפים לקיץ מרענן ונעים...

בהמשך אפרט על עוד סוגי נעליים מתאימות לקיץ ומכנסיים עם שיק מטורף שבקושי מרגישים שהם עליך...

* וכמובן בהשפעת הפיפטיז המטורפת שסובבת אותנו, הינה כמה שירים מאותו עשור באמת תמים:)

http://www.youtube.com/watch?v=YjdgPm5Dlro

http://www.youtube.com/watch?v=gj0Rz-uP4Mk

http://www.youtube.com/watch?v=oNuX7bs2qAM

אחת ולתמיד - ההבדל בין וינטג' ורטרו ולמה האיכות של בגדי יד שניה לפעמים הרבה יותר טובה מבגדים חדשים?

אין סוף לפעמים ששמעתי את השאלה הזאת: "מה ההבדל בין וינטג' לרטרו?".
רבים נוטים להתבלבל ולערבב בין שני המושגים האלה בטענה שהם זהים אך דבר זה יתגלה לכם כאינו נכון...;)

ההבדל העיקרי בין שתי המילים האלו, הוא השנים שאליהם כל מילה מתכוונת:

וינטג' - ביגוד שיוצר בין שנות ה-20 לשנות ה-80 של המאה ה-20 (כן גם חותלות נחשבות כפריט וינטג'!)

רטרו - ביגוד שמתחקה לביגוד הוינטג' מעשור או תקופה מסויימת, אך מיוצר בעצם בתקופתנו.

הבדלים אלה כמובן שלא מחייבים אתכם לקנות אך ורק וינטג' ולצמצם את ארון הבגדים שלכם.

הבדל נוסף ביניהם הוא עקרון המקוריות והאותנטיות. בחנויות הוינטג' (שעליהם אכתוב בפירוט רב ובנפרד בקטע אחר) תוכלו למצוא בגדים ופריטים מהעשורים של תחילת המאה הקודמת (כולל כמובן בגדי הסבא/סבתא שמתחבאים בכל ארון) עד לבגדים שאותם לבשו הוריכם ואולי אפילו אתם כשהייתם קטנים... תלוי מתי נולדתם;)

פרטי הוינטג' מביאים איתם ניחוח אותנטי ששומר על עצמו שנים על גבי שנים, עשורים על גבי עשורים. חוויית קניית בגדי ופרטי וינטג' היא הרבה יותר עוצמתית ומלהיבה משוטטות בסנטר, למרות המבוכים, או בכל קניון ממוזג. ההרגשה שלאחר הקנייה שאת אותה חולצה או אותם מכנסיים, לא תמצא בשום מקום אחר, מעניקה הרגשה יחודית וחד פעמית.

מה שהופך את זה לעוד יותר נדיר הוא גם מציאת המידה המתאימה (למרות שבעבור 15-25 שקלים אתם מקבלים תיקון אצל החייט).

לא מעט אנשים חושבים שלקנות דברים ישנים שכבר לבשו אותם הוא דבר לא כדאי, משתלם ו"לא נקי". לגבי העניין שאותם מכנסיים הולבשו על משהו אחר מאוד מצחיק אותי כי אחרי כביסה אחת לא נשאר זכר לאותם החיידקים והבקטריות (במקרה הכי נורא כמובן) שאותו אדם לבש אז תפסיקו עם זה!

דבר שני שאנשים שוכחים ולא מודעים אליו הוא שאת בגדי הוינטג' לא ייצרו בסין. במאה הקודמת רוב הבגדים יוצרו באנגליה ובצרפת. כמובן שייצור זה היה מחוייב להיות איכותי מאוד ועמיד לשנים רבות, מאחר שבאותה תקופה להזכירכם, יצרו חולצה לכל החיים ולא רק לעונה אחת. עמידות בגדי הוינטג' היא בין הטובות שאפשר למצוא ולכן לפעמים עדיפה חולצת וינטג' אחת מאשר חמש חולצות מforever 21.

דבר נוסף הוא כמובן העיצוב הייחודי והפרטים הקטנים בבגדים. בעבר נתנו הרבה יותר השקעה בעיצוב ובגזרת הבגד גם בפרטים הקטנים ביותר כמו: כפתורים, בד, צווארונים, גמירות וכו'.

ולסיום אגיד שרבות חנויות ושווקי הוינטג' שהרבה יותר זולים בקנייה בקניון.

סתם בתור השוואה... ב300 שקלים קניתי עשרה פריטים מחנות וינטג', חשבון פשוט שכל פריט עלה לי 30 שקלים, כמה פריט אחד עולה ברשתות הביגוד גם אם הוא בסייל...?

תודה רבה על הקריאה, מבטיח לכתוב עוד על הנושא,

שלכם... 

תומר.